לקראת חג השבועות הבא עלינו לטובה, חברות המזון והמדיה "מפציצים" אותנו במוצרי חלב. אנחנו שומעים יותר ויותר על כמה כדאי לצרוך מוצרי חלב ועל כמה הם בריאים ויעילים. האמנם? או שזה טריק שיווקי שטוב במיוחד לכיסן של החברות הללו?
אחת הסברות הרווחות ביותר לגבי החלב היא שהוא נחוץ כמקור טוב לסידן. האמת היא שאחוז הסידן בחלב הוא לא גבוה מאוד, ובנוסף – רובו לא נספג בגוף. אם בסידן חשקה נפשכם, ישנם מזונות טובים יותר, כגון סרדינים, עלים ירוקים, שומשום ועוד.
לאו דווקא מקור לסידן
מוצרי חלב ובעיות בריאותיות – האם יש קשר?
החלב הינו מוצר שנוי במחלוקת מבחינת הדעות לגביו – הרבה מומחים טוענים שאין כל קשר בין חלב לבין בעיות בריאותיות או בעיות במערכת העיכול מחד, ולא פחות מומחים "מאשימים" את החלב בדיוק בבעיות אלו (לדוגמת הגסטרולוג הידוע ד"ר אבני) מגיסא.
מנקודת מבט מערבית, בחלב ישנו חלבון הנקרא לקטוז. בגוף יש אנזים שתפקידו לפרק את הלקטוז, והוא נקרא לקטאז. לחלק מהאנשים יש מחסור בלקטאז או שהאנזים לא תקין אצלם, ולכן הם מפתחים רגישות יתר ואף אלרגיה לחלב. תגובה כזו יכולה לגרום לפגיעה חריפה במערכת העיכול ולתגובות אלרגיות סוערות.
העניין הוא שלרוב אנשים אין מחסור בלקטאז והוא פועל כשורה. אם כך, מדוע גורסים הרבה מטפלים כי בכל זאת החלב מזיק?
ישנה סברה כי האנזים שמפרק את החלב (הלקטאז) התפתח בשלב מאורח באבולוציה של האדם, לפני כ- 7000 שנה, ושבכלל לא היינו אמורים לצרוך חלב באופן סדיר לאחר תהליך ההבשלה שלנו. עובדה היא כי האדם הוא החיה היחידה (למעט חתולים) שצורכת חלב לאחר גיל היניקה. הרי לא נראה פרה או סוס שותים חלב, נכון?
אם אכן האנזים הזה התפתח בשלב כה מאוחר, אזי הגיוני שאצל חלק מבני האדם החלב לא יתעכל בצורה טובה ועלול לגרום לבעיות שונות. תופעות שחלק מהרופאים מכירים בהן שעשויות להיגרם מצריכת חלב ומוצריו הן: שלשול / צואה רכה, נפיחות בטנית, כאבי בטן וגזים, ליחה, החרפת תופעות אסטמה, סינוסיטיס, ואף כאבי ראש.
טענה נפוצה היא שלמי שסובל מאכילת מוצרי חלב, כדאי שיעבור להשתמש בחלב-עזים. העניין הוא שלרוב האנשים שסובלים מאלרגיה לחלב (ללקטוז) תהיה גם תגובה אלרגית לחלב עזים…
מנקודת המבט של הרפואה הסינית – החלב הוא מתוק ומלחלח. כלומר, במינון נמוך הוא מחזק צ'י. יחד עם זאת, מינון עודף של חלב עשוי ליצור ליחה ולהחליש את מערכת העיכול. תפקוד מערכת העיכול ברפואה הסינית, בקצרה, הוא לקבל את המזון, לייצר מהחומרים הטובים שבו אנרגיה, ומהשאר להיפטר דרך יציאות. אם מערכת העיכול לא פועלת כשורה, ההפרדה הזאת לא מתרחשת כמו שצריך והתוצאה היא שחלק מה"פסולת" שאמורה לצאת עולה למעלה עם או במקום האנרגיה, ועשויה ל"היתקע" במערכות שונות בגוף וליצור דיסהרמוניות.
מערכות שעשויות להיפגע מהליחה/לחות וכיצד זה מתבטא:
המערכת הראשונה היא כמובן, מערכת העיכול. יכולות להיווצר, כאמור, תופעות של נפיחות בטנית, כאבי בטן, שלשולים, אי סדירות ביציאות, לפעמים גם צרבות (למרות שנהוג לחשוב שחלב דווקא מקל על צרבת, לא תמיד זה נכון).
מערכת נוספת שיכולה להיות מושפעת מהליחה (או לחות) היא מערכת הנשימה. היות והמרידיאן של הריאות מתחיל דווקא בקיבה נוצר קשר די הדוק ביניהן. למי שסובל מחולשה של מערכת העיכול (הטחול/קיבה), צריכת חלב או מוצרי חלב עשויים לגרום לתופעות של הצטברות נוזלים במחמם העליון, ביניהן – שיעול ליחתי, ברונכיטיס, אסטמה, סינוסיטיס, גודש באף, כאבי ראש (תחושה שמשהו ממלא את הראש), צרידות.
הלחות עשויה לפגוע גם במערכת הגניטליה. לחות נוטה לשקוע (היא כבדה יותר מהצ'י) ולכן יכולה להשפיע גם על פלג הגוף התחתון. תופעות כאלה יכולות לכלול דלקות בנרתיק או בדרכי השתן והפרשות וגינליות (בצבע לבן או בהיר).
עוד מערכת עליה הלחות עשויה להשפיע היא דווקא מערכת השלד/שריר. הלחות עשויה להיתקע במפרקים ולגרום לכאבי מפרקים, גב (לרוב גב תחתון), תחושת כבדות וחולשה בגפיים. יחד עם זאת, יש לציין כי לדעתי צריכה של חלב לא תגרום את התופעות הללו אך היא עלולה להנציח אותן ולהחמיר אותן.
אז האם אסור לצרוך חלב באופן גורף ומוחלט?
בהחלט לא. ברפואה הסינית אנחנו לא עושים הכללות ולא באים עם דעות קדומות, אלא רק לוקחים את כל הפרטים בחשבון. מי שסובל מחולשה של מערכת העיכול (שיכולה לנבוע מגורמים רבים, ביניהם עבודת יתר, דאגות, חשיבת יתר, סטרס, גיל ועוד) – כנראה יהיה מועד יותר לפורענות. מנגד, אני מכיר הרבה אנשים שצורכים מוצרי חלב ואין להם שום תופעות של חולשה או של הצטברות לחות! אם כך, כמו כל דבר, הכל אינדיבידואלי וצריך לאבחן את הבעיה כהלכה.
איך יודעים אם כדאי להפסיק או להפחית את צריכת החלב?
אנשים הסובלים מהבעיות שצוינו למעלה וקשורות לליחה או נוזלים (מערכת העיכול, נשימה, גניטליה ושלד-שריר), כדאי להפחית את צריכת החלב ואף להפסיקה לחלוטין לתקופה מסויימת. בתקופה זו (נניח חודש) לעקוב ולראות האם יש שיפור במצב או לא. אם יש שיפור – אז כנראה החלב לא בריא לכם. אם אין שיפור – כנראה שהוא לא מפריע, או שיש גורמים נוספים המעורבים בבעיה.
לא רק החלב אשם...
לא רק חלב יוצר לחות/ליחה
ליחה ולחות נגרמות מגורמים שונים, ביניהם גם מזג האוויר. מז"א חם ולח עלול להשפיע לרעה על כל המערכות שצויינו. בנוסף, לחות שמקורה ממערכת העיכול עלולה להיגרם מצריכה של מזון שומני, מטוגן, מתובל מדי, מתוק, פחמימות פשוטות, מזון מתועש, חומרי טעם וריח (למעשה כל דבר לא טבעי).
חלוקה וסדר של סוגי מוצרי החלב
באופן כללי, אם כבר צורכים מוצרי חלב, כדאי לשים לב לפרטים הבאים:
* אחוז שומן המומלץ הוא בין 5%-9%.
* מוצרים דלי שומן מועשרים בחומרים מייצבים ולכן פחות מומלצים.
* מוצרים עם אחוז שומן גבוה יותר עשויים לייצר יותר ליחה.
* רוב הגבינות הצהובות הן לא ממש גבינות, והן כוללות אחוז גבוה של שומני חלב ושומנים צמחיים, מאוד לא מומלצים!
* יוגורט – מוצר החלב העדיף לצריכה. עם זאת, אין להגזים בצריכת יוגורט. יוגורט פרו-ביוטי עדיף מיוגורט רגיל היות והחיידקים עשויים לעזור לעיכול. עם זאת, יש לקחת זאת בערבון מוגבל ולא לאכול יוגורט פרוביוטי כ"תרופה" היות ורובם המוחלט של החיידקים ממילא לא שורדים את הסביבה החומצית של הקיבה.
לסיכום
אני מאמין שחלב, כמו כל מזון, משפיע בצורה שונה על כל אחד ואחד מאתנו. אני לא בעד גמילה גורפת מחלב או גבינות, ולא ממליץ אוטומטית לכל מטופל/ת שמגיעים אליי להימנע ממנו.
כל עוד אנחנו מודעים ליתרונות והחסרונות של החלב, אנחנו יכולים לצרוך אותו במידה קטנה בלי חשש. עם זאת, צריכה מוגזמת (תזונה המבוססת על מוצרי חלב) בהחלט יכולה להזיק.
עוד כדאי לזכור כי החלב אינו מקור יעיל כל כך לסידן וכנראה לא ירפא או יקל על אוסטאופרוזיס או יחזק עצמות. למרות אלה קיימים פתרונות אחרים.
בקיצור, אם חלב וגבינות טובים וטעימים לכם – תהנו מהם, אך תוך מודעות 😉
חג שבועות שמח!
בתיאבון!
**אין בכתוב במאמר זה תחליף לייעוץ רפואי. המאמר נכתב על סמך ידע ונסיון אישי עם מאות מטופלים. הכתוב מתייחס באופן כללי ולא אישי. מומלץ להגיע לפגישת ייעוץ ואבחון על מנת לקבל המלצה מדוייקת.
*[intlink id="14" type="category"]חזרה למאמרים[/intlink]
