איליופסואס – מותן כסל
לאחרונה מגיעים לקליניקה הרבה מאוד מקרים של כאבים בפלג גוף תחתון – כאבים במפשעה, כאבים באגן, כאבים בגב תחתון, הקרנה לרגל, ברך, ירך.
בהרבה מהמקרים האלה האבחנה הראשונית מכוונת לבעיות בחוליות או במפרקים. יחד עם זאת, בחלק גדול מהמקרים האבחנה הזאת שגויה ורק מכניסה את המטופלים ללחץ (זה די מלחיץ כשאתה לא יכול לזוז או לדרוך על הרגל, והרופא אומר לך שיש לך כנראה פריצת דיסק, לא?).
לכן כדאי להכיר את השריר הטריקי "מותן כסל" (באנגלית – Iliopsoas, איליופסואס). השריר הזה הוא אחד משרירי הליבה שמייצבים את האגן (וכך גם את הגוף), וכשהוא לא מאוזן – הוא יכול לגרום להרבה מאוד בעיות של כאב, מגבלה ואי נוחות.
טיפול משולב של דיקור סיני, קינזיוטייפינג ותרגול סוטאי יכול לפתור את רוב בעיות המותן כסל במהירות מפתיעה. בנוסף, תרגילים לשחרור ומתיחה של מותן כסל עוזרים בשיקום.
איליו-מה? מה זה בכלל מותן כסל?
למעשה, איליופסואס הוא כינוי לשני שרירים צמודים שעובדים בסינרגיה – Psoas Major ו- Iliacus. האיליופסואס מתחיל בחיבור לחוליות הגב התחתון, עובר בחלק הפנימי של האגן, ומתחבר בסופו של דבר לחלק הקדמי של עצם הירך (Femur).
תפקיד המותן-כסל הוא כאמור ייצוב של האגן, ופעילותו העיקרית היא כפיפה של הירך (כלומר, הרמה של הברך). בתפקיד הזה הוא די חופף לשריר הארבע-ראשי.
למותן-כסל יש תפקיד חשוב ומרכזי בכל פעולות של הגוף – הליכה, ריצה, עמידה, ישיבה, קימה – למעשה כל פעולה שדורשת הפעלה של פלג גוף תחתון ועליון ביחד.
פציעות של מותן כסל
מותן-כסל הוא שריר חזק מאוד, אך הוא עלול לסבול מפציעות שונות, כשהעיקריות הן:
- מתיחה
- כיווץ יתר / קיצור
- דלקת – שיכולה להיווצר כתוצאה או ממתיחה או כיווץ יתר
כאשר מותן-כסל לא מאוזן הוא עלול לגרום לכאבים ולחוסר איזון בין פלג הגוף העליון לתחתון. בשל המיקום שלו, הכאבים יכולים להתבטא במספר מקומות. העיקריים הם:
- כאבי גב תחתון – בדרך כלל בצד אחד. יכול להיות שהכאב יקרין גם לישבן או לירך.
- כאבים בישבן – כהקרנה או ככאב מקומי
- כאבים באגן (סקרום – עצם הזנב)
- כאבים במפשעה – בדרך כלל הכאב יהיה בחלק הפנימי (מדיאלי) והקדמי (אינפריורי), אך הם יכולים להיות גם במרכז המפשעה ממש.
- כאבים לאורך הירך הפנימית והקדמית – שיכולים להגיע עד הברך
- כאבים בבטן תחתונה
הכאב יכול להיות סטטי וקבוע, אך ברוב המקרים הוא יוחמר בתנועות שמפעילות את המותן כסל, כגון הליכה, ישיבה, קימה, עמידה, ריצה וכו'.
אנשים עם פציעה במותן כסל יסבלו מכאבים חזקים בפעולות בסיסיות אלה, שיכולים להשבית אותם עד שהבעיה חולפת.
מותן כסל – מי סובל מבעיות בשריר הזה?
למעשה, רובנו מועדים לפורענות בכל הנוגע לשריר הזה, היות ורובנו לא מקפידים על יציבה נכונה. ובכל זאת, אנשים שעלולים לסבול יותר ממותן-כסל הם:
- אנשים שלא עושים פעילות גופנית מספקת. ישיבה ממושכת גורמת לשריר להתקצר, ולאורך זמן הוא עלול להתכווץ. מספיקה פעם אחת שנעשה תנועה חדה של פשיטה של הירך (התנועה ההפוכה מהרמה של הברך, למשל קימה מישיבה, או נסיון פתאומי לרוץ או ללכת מהר) – והוא יכול להימתח / להקרע / להיות מודלק.
- ספורטאים חובבנים – מתאמני קרוספיט וחדר כושר שעובדים הרבה מדי על שרירי הבטן בצורה שגויה או אינטנסיבית מדי, בלי לעשות מתיחות; ביצוע סקוואטים כבדים, בלי חימום מספק או שחרור לאחר מכן; רצים שלא מקפידים על חימום ראוי.
- ספורטאים מקצוענים – מרימי משקולות, קרוספיטאים, ג'ודו (שימוש בשרירי הבטן והירך נפוץ אצל ג'ודוקאים בעצימות גבוהה ובעוצמה מתפרצת ולכן הפציעה נפוצה אצלם), התעמלות, שחיינים (בעיקר סגנונות חתירה וחזה) ולמעשה כל ספורטאי מקצועי שמעמיס על הגוף שלו יותר מדי.
מותן כסל – סיפור על מקרה שהתחיל כ"מים בירך" והסתיים בטיפול פשוט
ר' התקשרה יום אחד ונשמעה די לחוצה. "הרופא אמר שיש לי מים בירך. אני בקושי הולכת מרוב כאבים כבר כמה ימים".
ראשית, האבחנה "מים בירך" נשמעה לי מוזרה כי הרופא לא עשה לה בדיקות הדמיה (רנטגן, אולטרסאונד וכו') אלא רק הסתמך על טווחי תנועה וכאב, וגם – למען האמת – זהו מושג זר לי.
בכל מקרה, היא הגיעה, אכן צולעת. הכאבים שלה היו במפשעה הפנימית. לפי הסיפור, כשבוע לפני שהיא התקשרה היא עשתה צעד רגיל ופתאום התחילו הכאבים האלה. אחרי כמה ימים זה קצת השתפר, אז היא ניסתה לרוץ במטרה שזה ישתחרר יותר – אך זה החמיר בהרבה והביא אותה למצב שהיא לא יכולה ללכת.
בדיקה קצרה מאוד גרמה לי "לחשוד" בשריר המותן כסל. המטופלת לא יכולה היתה להזיז את הרגל בלי כאבים, שום תנועה, ובמיוחד תנועת הרמה של הירך ואדוקציה (קירוב הירך לכיוון המפשעה).
התחלנו עם דיקור שהפחית משמעותית את הכאב במגע, ואחרי כמה רגעים התנועות השתפרו. תנועת ההרמה הפכה לאפשרית בלי כאב ונותרה רק מגבלה בתנועה פנימה. לאחר מיקוד הדיקור גם התנעוה הזאת השתפרה כמעט לחלוטין.
בסיום הדיקור ביצענו מספר תרגילים מצומצם של סוטאי (מצומצם, היות והיה קשה לבצע את התרגילים בלי כאב, ובסוטאי אנחנו עושים רק דברים שלא מכאיבים למטופל) והודבקו מדבקות קינזיוטייפינג לשריר האנטגוניסטי (גלוטאוס מקסימוס, שריר הישבן).
כשיצאה המטופלת היא כבר הלכה טוב יותר עם פחות כאבים. כשהיא הגיעה לטיפול השני 3 ימים אחרי, היא הלכה ללא צליעה בכלל, ואמרה שנשארו רק שרידי כאב וגם הם מופיעים רק בשיא טווחי התנועה, או אם היא רצה (מה שלא יכלה לחלום עליו יומיים קודם).
הטיפול השני היה דומה לראשון, ובסופו התנועה היתה תקינה לחלוטין.
כך, מאבחנה של "מים בירך" הגענו לטיפול בשריר האיליופסואס שפתר את הבעיה במהירות.
מותן כסל – טיפול
היות ומדובר ברוב המקרים במצב דלקתי שמערב כאב ומגבלת תנועה, אפשר להקל מאוד על הכאב והדלקת באמצעות דיקור סיני. דיקור סיני מדוייק מפחית מיידית את רמת הכאב ונותן לנו את האפשרות להתחיל להגדיל את טווחי התנועה. כאשר טווחי התנועה משתחררים, המגבלה מוקלת, והגוף יכול להתחיל לתקן את הנזק. בניגוד למשככי כאבים או נוגדי דלקת (אשר מפריעים לתהליך הריפוי של הגוף, על כך במאמר נפרד) – דיקור סיני מעודד את הגוף לבצע תהליכי ריפוי טבעיים – אם מדובר בדלקת, אז להפיג את הדלקת; אם מדובר בכיווץ – להרפות; אם מדובר בקרע – לנסות לאחות את הקרע, וכן הלאה.
מעבר לדיקור סיני, טיפול סוטאי גם מאוד יעיל בהחזרת טווחי התנועה והפחתת הכאב על ידי איזון מערכת השריר-שלד עם מערכת הנשימה.
גם טיפול בעזרת קינזיוטייפינג בעל חשיבות גדולה במקרים של פציעת איליופסואס. לא בכל המקרים יהיה צורך או תהיה אפשרות להשתמש בקינזיוטייפינג, אבל במידה ונחליט כן להשתמש בקינזיוטייפינג, הוא משפר מיידית את טווח התנועה ומפחית את הכאב.
שילוב של שיטות הטיפול מטרתו גם להפחית את הכאב והדלקת, וגם לאפשר לגוף לחזור לפעילות תנועתית תקינה כמה שיותר מהר ובצורה הטובה ביותר.
מותן כסל – מניעה של פציעות
כמו בכל פציעה, הדרך הכי טובה לטפל היא פשוט להמנע ממנה. אפשר לעשות זאת בקלות על ידי חימום נכון, ומתיחות בסוף הפעילות הגופנית.
חימום של מותן כסל יכול להיות על ידי ביצוע סקוואטים ללא משקל (רק משקל גוף), "הליכת ברווז", "קפיצות צפרדע", ומתיחות דינמיות של המפשעה. דוגמא לתרגילי מתיחה ושחרור של מותן כסל.
בתמונה ניתן לראות את מנח המתיחה. יש אנשים שרק הכניסה למנח הזה תספיק להם, אך ברוב המקרים נרצה להעמיק את המתיחה בצורה דינמית על ידי כפיפה נוספת של הברך הקדמית והורדה של האגן כלפי הרצפה. מי שיכול, אפשר לנסות להגיע עם כפות הידיים לרצפה (כאשר 2 הידיים בחלק הפנימי של הרגל הקמית) או אפילו עם המרפקים.
חשוב – לא להגיע למתיחה מלאה בשלב החימום!! בחימום אנחנו רוצים להגמיש את האיזור בעדינות ולהזרים דם, ולא להאריך את השריר בצורה חזקה – כי זה פשוט יכול לגרום לפציעה. לכן, תמיד בחימום צריך להקפיד על מתיחה דינמית, כלומר להגיע ל-60-70% מהמתיחה המקסימלית תוך כדי ניעות ולא להישאר במנח סטטי.
לאחר הפעילות הגופנית אפשר לחזור על המתיחה לאיליופאואס, רק שהפעם כדאי לבצע מתיחה סטטית ועמוקה יותר. לא להגיע למצב של כאב במתיחה (מעבר לתחושה של המתיחה עצמה). כדאי לבצע מספר חזרות של 30-60 שניות במתיחה סטטית.
חשוב להקפיד לבצע את המתיחות והחימום לשתי הרגליים.
אם אתם כבר סובלים מפציעה במותן כסל, אתם יכולים לבצע שחרור על ידי לחיצה ועיסוי, כמו בסרטון המצורף:
שימו לב – בכל מקרה של כאב חריג או פציעה, כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך!
שלום לך,
נימצאה ליפומה -ריקמת שומן בקופסית שריר האיליופסאוס.
יש לך פיתרון
הגוש גדות יחסית 4סמX4סמ
תודה
היי, עדיף לשוחח בטלפון. אני זמין ב 054-4280355