תהליך הטיפול בפציעות ספורט ובעיות אורתופדיות באמצעות דיקור סיני וקינזיוטייפינג
בטח כבר שמעתם וקראתם שאני מצהיר שטיפול דיקור סיני לבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט וכאבים שונים משפיע באופן מיידי ומפחית בצורה משמעותית את רמת הכאב. לא בעוד חודש, לא בעוד שבוע, או יום, או שעה – אלא כאן עכשיו, ברגע שהמחטים מוכנסות לגוף.
אני יודע שההצהרה הזו יכולה להשמע מוזרה או יומרנית; יחד עם זאת – זוהי עובדה. במידה והאבחנה מדויקת והדיקור מדויק – ההשפעה תהיה מידיית. רמת הכאב תרד באופן כזה או אחר (דיוק רב יותר ייתן השפעה טובה יותר, למעלה מ-50% מרמת הכאב המקורית). ההצהרה מתייחסת לשימוש בדיקור סיני בשיטת האיזונים של ד"ר טאן, באמצעותה אני מטפל בשנים האחרונות.
חשוב להבהיר: זה שיש שיפור ברמת הכאב באופן מיידי, לא אומר שהבעיה נפתרה בכמה שניות. בעיה כרונית, ולפעמים גם בעיות אקוטיות סבוכות (דלקות חמורות, קרעים, פריצות דיסק וכו'), הן בעיות שהטיפול בהן עשוי להיות ממושך עד לריפוי מלא.
העובדה שרמת הכאב יורדת במהלך הטיפול פשוט מצביעה על כך שהטיפול עובד ומדויק, והגוף מגיב כמו שאנחנו רוצים שהוא יגיב. ברגע שיש שיפור ברמת הכאב, זה מצביע על כך שהצ'י זורם בצורה תקינה יותר למקום והחסימה השתחררה, גם אם באופן זמני. ברגע שאנחנו מאפשרים לגוף את זה, תהליך הריפוי שלו מתחיל. כאשר מסתיים הטיפול ומוציאים את המחטים, ייתכן והכאב יחזור תוך זמן מה – בין כמה שעות, לכמה ימים, לכמה שבועות; אך תהליך הריפוי של הגוף החל, וזה מה שחשוב.
אז איך הבעיה נפתרת בעצם?
עקרון חשוב שכדאי להקפיד עליו כדי לפתור את הבעיה ולרפא את הגוף, זה לא לתת לכאב לחזור. כלומר, "לתפוס" אותו לפני שהוא מחמיר שוב. כאן נכנס העניין של תדירות הטיפולים.
כאמור, במהלך הטיפול תהיה הטבה, שתימשך זמן מה לאחר הטיפול, אך לאחר זמן מה סביר להניח שהכאב יחזור בצורה כזו או אחרת. חשוב מאוד להגיע לטיפול לפני שיש שוב רגרסיה של הכאב. בצורה כזו אנחנו "מחנכים" את הגוף להמשיך ולרפא את עצמו, ואת הצ'י לזרום בצורה תקינה. בדרך כלל, תדירות הטיפולים המומלצת לבעיות כרוניות בשלב הראשוני היא פעמיים בשבוע, ולבעיות אקוטיות גם יותר מכך (בסין, אגב, מגיעים לטיפול כל יום). פחות מזה פשוט יהיה פחות אפקטיבי, ברוב המקרים של כאב או פציעות שונות, ומשך הטיפול יהיה ארוך יותר (ויהיה צורך ביותר טיפולים בסך הכל כדי לפתור את הבעיה). לאחר שיש הטבה מספקת הנשמרת לאורך זמן רב יותר, אפשר להפחית את תדירות הטיפולים בהדרגה, עד לסיום התהליך.
הכאב שלכם הוא למעשה כמו מסמר חלוד ועקום
אני אוהב להמשיל את תהליך הפציעה, והריפוי, למסמר חלוד ועקום – מכופף. הכיפוף של המסמר מדמה את הדיסהרמוניה ממנה המטופל סובל – כאב או כל בעיה אחרת. הטיפול למעשה מנסה ליישר את המסמר. הטבה ברמת הכאב מדומה ליישור חלקי או מלא של המסמר; אך דבר ידוע הוא, שמסמרמעוקם (וחלוד) קשה ליישר, וגם אם מצליחים ליישר אותו לגמרי, ברגע שמרפים מהאחיזה – הוא עלול (ובהרבה מקרים גם באמת) להתכופף חזרה, כי זה המצב בו הוא היה לפני כן והיה לו "נוח" שם. בדרך כלל, המסמר לא יחזור לאותה זוית בה הוא היה לפני כן, אלא יהיה קצת יותר ישר. אחר כך, ננסה שוב ליישר אותו, ושוב הוא יתכופף לזוית קצת יותר קטנה, וחוזר הלאה.
כך גם בתהליך הריפוי הטבעי – אנחנו מגרים את הגוף לרפא את עצמו, אך הנטיה שלו היא לחזור למצב הקודם, הפגוע. על ידי גירוי חוזר, אנחנו משפעלים שוב ושוב את יכולות הריפוי של הגוף, ובכל פעם יהיה שיפור נוסף, בהדרגה (ולפעמים גם יש ירידות, לא רק עליות), עד שהוא מתיישר לגמרי – ואז הבעיה למעשה נפתרה.
טיפולי דיקור סיני וקינזיוטייפינג משפרים באופן מיידי גם טווחי תנועה וכאבים התלויים בתנועות מסוימות.
ספורטאים רבים, וגם אנשים שאינם ספורטאים, מגיעים לפעמים עם מגבלה בתנועה (כתוצאה מקיצור של גידים, רצועות, שרירים, רקמת חיבור, טראומות ועוד), או עם כאבים המוחמרים בתנועות מסוימות. לדוגמא – כאב בברך שמופיע רק בכפיפה של הברך (סקוואט); כאב בעקב או בשוק המחמיר רק בתנועת פלקס של כף הרגל; כאבים בכתף המופיעים רק בהרמת היד לפנים או לצדדים.
במקרה כזה, יש צורך להוריד גם את הכאב, וגם לשפר את טווח התנועה. בהרבה מקרים הטיפול מתחיל בדיקור מרוחק ממקום הכאב, ותוך כדי הדיקור המטופל מתבקש לבצע את התנועות הכואבות ולראות אם יש שיפור. אם יש שיפור משמעותי ומספק – דיינו! אם לא, אנחנו ממשיכים לחפש ולשפר את דיוק הדיקור עד שיש הטבה ושיפור בטווחי התנועה או בעומס שאפשר להעמיס על המקום הכואב.
בחלק מהמקרים, כאשר טווח התנועה ממש מוגבל ואני מאבחן שיש קיצור של הרקמות, אני מתחיל דווקא בהדבקת קינזיוטייפינג. השימוש בקינזיוטייפינג גם הוא צריך להקל באופן מיידי. ישנם מבחני תנועה שאנחנו מבצעים, ואם יש מגבלה, השימוש בקינזיוטייפינג ישפר אותה. בצורה כזו הגוף "משתחרר" יותר ותהליך הריפוי באמצעות הדיקור, שיבוא לאחר מכן, יהיה מהיר ויעיל יותר.
דוגמאות מהקליניקה:
כאב בברך אצל ג'ודוקא מקצועי, המופיע רק בכיפוף הברכיים (סקוואט)
זהו תיאור מקרה לא רגיל, של הדגמה מהירה שביצעתי במסגרת תחרות ג'ודו. ניגש לעמדה שלי ספורטאי שלא השתתף בתחרות, וסיפר שהוא סובל מכאב חזק מאוד בברך ימין, בחלק החיצוני (הלטרלי), מזה כמה חודשים. כאשר נגעתי במקום הוא היה מאוד רגיש, מה שהחשיד אותי בדלקת ברצועת ה ITB. הכאב היה מהאיזור שמתחת לברך, דרך הברך עצמה, ועד כ-5 ס"מ מעל הברך. כשביקשתי מהספורטאי להראות לי איזה תנועה קשה לו, הוא ניסה לעשות סקוואט אך כמעט עם תחילת התנועה בגלל הכאב.
הדיקור התבצע בישיבה, באיזור המרפק הנגדי. השתמשתי רק ב-3 מחטים, בנקודות הכי רגישות על המרידיאן שמאזן את המקום הכואב בברך, ובדקתי שוב את הכאב במגע. לא היה כאב בכלל. ביקשתי מהספורטאי שינסה לעשות סקוואט, והוא ביצע סקוואט מלא (כשהמחטים עדיין באמה שלו). השארתי אותו כך 15 דקות בלבד, וכשהוצאתי, הכאבים בברך חלפו לחלוטין והוא הצליח לעשות סקוואטים ותנועות נוספות שרק 15 דקות לפני כן לא היה מסוגל לעשות בכלל.
טיפול בפציאליס (שיתוק חצי פנים) באמצעות דיקור סיני
מטופלת בת כ-55, הגיעה עם פציאליס אקוטי. בוקר לפני כן התעוררה עם חצי הפנים הימני משותק, ולאחר בירור במיון נשלל אירוע מוחי ונקבע כי זהו שיתוק על שם בל (bell's palsy) או בשמו האחר – "פציאליס".
כשהמטופלת הגיעה, העין לא נסגרה כלל (דבר המסכן את העין, כי היא עלולה להתייבש) והמטופלת לא הצליחה להזיז את השפתיים לחיוך. היה חוסר תחושה בכל חצי הפנים, כולל הלחי והמצח.
ישר לאחר הכנסת המחטים בטיפול הראשון, העין נסגרה ב- 50%, והמטופלת הצליחה להניע את השפתיים. לאחר שהטיפול הסתיים, העין עדיין היתה בסדר, אך אחרי כמה שעות שוב לא נסגרה.
חזרנו על הטיפול 3 פעמים בשבוע (עם התאמה להתקדמות המצב), ובכל פעם היה שיפור נוסף בכל הפרמטרים. במהלך הטיפולים התפקוד כמעט חזר לחלוטין, ולאחר הטיפול תמיד היתה מעט רגרסיה. המשכנו בתדירות טיפולים גבוהה במשך שבועיים עד לשיפור משביע רצון, ואז הורדנו את התדירות לפעמיים בשבוע, עד להחלמה מלאה של הפנים לאחר כחודש בלבד.
דיקור סיני בשילוב קינזיוטייפינג לטיפול בבלט דיסק צווארי אקוטי
מטופל בן 32, בטלפון סיפר שסובל מצוואר תפוס. כשהגיע לקליניקה, סיפר שבמהלך השינה בלילה עשה כנראה תנועה לא נכונה עם הראש שגרמה בהתחלה לכאב חזק מאוד בצוואר, ולאחר מכן התחיל להרגיש כאב עז בזרוע. כל שינוי מנח של הראש גרם לכאבי תופת מהצוואר, לכתף, הזרוע, האמה, ועד לאצבעות היד (ימין), וכן תחושת נימול לאורך הזרוע והאמה. הקרנה ליד מחשידה אותנו בבעיה של חוליות הצוואר, ועל כן המלצתי לו לבצע בדיקות הדמיה לצוואר.
בבדיקה פיזיקאלית לא היתה רגישות בשרירי הצוואר כמעט בכלל, מה שחיזק את ההשערה לגבי בעיה בחוליות.
הטיפול הראשון הקל באופן מיידי על הכאב בזרוע במהלך הטיפול. כשהמטופל קם, לאחר כמה שעות הכאב שוב חזר, ואפילו חזק יותר (תגובת-יתר של הגוף, ריאקציה; תופעה טבעית של הגוף שיכולה להתרחש במהלך או לאחר טיפול, ואין מה להיבהל ממנה). המטופל הגיע במשך שבועיים 3 פעמים בשבוע, כאשר כל פעם הזמן שבו היתה הטבה התארך. בהתחלה כמה שעות, לאחר מכן יום, לאחר מכן יומיים. כאשר ההטבה היתה למספיק זמן, הפחתנו את תדירות הטיפולים ל-2 בשבוע. הכאב בזרוע פחת משמעותית, הנימול שהיה ביד נעלם כמעט לגמרי – מלבד נקודה עקשנית בקצה האגודל; הצוואר עצמו היה פחות רגיש, התנועתיות של הראש חזרה, והמטופל הצליח יותר לנהוג ברכב (מה שהיה בלתי אפשרי לפני כן) ולישון טוב יותר בלילה.
הטיפולים כללו דיקור סיני וכן שימוש בקינזיוטייפינג – להזרמת הלימפה, לייצוב הצוואר, להפחתת כאב והורדת עומס מהחוליות.
כאשר חלה הטבה נוספת, הפחתנו את התדירות לפעם בשבוע, לצורך תחזוקה. בשלב מסוים (כחודש וחצי לאחר ההתקף הראשוני), המטופל היה צריך לנסוע לשבועיים לחו"ל, וכך יצא שלא הגיע לטיפול במשך שבועיים. על אף הטיסה והשינה במלון, הכאבים לא חזרו, אלא רק קצת הנימול. בהתאם לכך, הפחתנו את תדירות הטיפולים לפעם בשבועיים, וזו התדירות המומלצת להמשך תחזוקה.
בדיקות ההדמיה, אגב, העלו כי יש דחיסה של החוליות עם שינויים ניווניים, יישור של הלורדוזה של הצוואר (כלומר, הקשת שאמורה להיות בצוואר כמעט לא היתה קיימת אצלו) וכן בלט דיסק.
לסיכום
בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט או בעיות של כאב כלשהו בגוף – דיקור סיני בשיטת האיזונים צריך לתת הטבה מיידית ברמת הכאב. הטבה מיידית אינה מרמזת שהבעיה המקורית נפתרה, אלא שתהליך הריפוי התחיל, וחזרה על הטיפול בתדירות מספקת תביא להחלמה מהירה יותר של הגוף.