דורבן בעקב - למה זה קורה, ומה אפשר לעשות?
כאבים בעקב הם אחת התלונות הנפוצות אצל אנשים המגיעים לטיפול בקליניקה.
לפעמים זו תלונה עיקרית, כלומר בגללה הגיע המטופל מלכתחילה; ולפעמים זו תלונה משנית, שמתלווה לתלונות אורתופדיות אחרות כגון כאבי גב, ברכיים, ירכיים ועוד.
רוב התלונות על כאבים בעקב נכנסות תחת ההגדרה המערבית המקובלת: "דורבן בעקב הרגל".
יחד עם זאת, זו הגדרה בעייתית ולא מדויקת ברוב המקרים.
הנה כמה דברים שכדאי לדעת על "דורבן בעקב הרגל" (ובהמשך, גם איך מטפלים בזה – לבד ועם עזרת בעל מקצוע):
- רוב הכאבים בעקב בכלל לא עונים על ההגדרה של "דורבן בעקב". ההגדרה של דורבן היא התעבות או עיוות של זיז הנמצא בתחתית העקב (Spur), שגורם לכאבים ולדלקת. יחד עם זאת, ככל הנראה ברוב המוחלט של המקרים – הזיז הזה הוא בכלל אל הגורם לכאב! אז מה כן?
- בכף הרגל שלנו יש רקמה גמישה, אלסטית וחזקה הנקראת "רקמת החיבור של כף הרגל", או פלנטר פאשיה (Plantar Fascia). היא מאפשרת את תנועתיות כף הרגל, כיווץ האצבעות, הגמישות של כף הרגל בדריכה על משטחים שונים (אם כי בעולם המודרני אנחנו רוב היום עם נעליים המבטלות את היכולת הזאת).
- יש בעקב שלנו "נקודות אחיזה" שאליהן הפלנטר פאשיה הזו מתחברת, כמו בכל איזור אחר בגוף בו יש חיבורים של רקמות לעצם.
- מסיבות שונות (אותן נמנה בהמשך) האלסטיות של הרקמה הזו נפגעת, לפעמים היא מתקצרת, מתכווצת או נמתחת מדי. כתוצאה מכך – נוצר חיכוך בין הרקמה לבין נקודות האחיזה, שאחת מהן היא הזיז המדובר בתחתית העקב.
- החיכוך הזה, שהוא עם אופי חוזרני (כלומר, חוזר על עצמו כל הזמן – בהליכה, ריצה וכו') גורם לדלקת מקומית, שבתורה גורמת לכאב.
- כלומר, הכאב הוא למעשה: דלקת ברקמת החיבור של כף הרגל, או באנגלית Plantar Facsiitis (פלנטר פאשייטיס).
לפעמים, המטופל יופנה לביצוע אולטרסאונד או צילום רנטגן. בחלק (לא גדול, אגב) מהמקרים יראו את הזיז, אולי טיפה מוגדל (אם כי לרוב אין למה להשוות, כי לא בדקו לפני). ה"גדילה" הזו, ככל שהיא קיימת, היא כנראה בכלל תהליך של הסתיידות של רקמת החיבור סביב העצם, ולא באמת עיוות של העצם.
אנקדוטה קצרה – הרבה פעמים הכאבים מופיעים בצורה "אקוטית", כלומר – פתאומית. אבל, ברוב המקרים מדובר בתהליך ארוך שהתחיל מזמן, וכשהדלקת והכאב מופיעים – זה רק כי עכשיו הם התפרצו.
* זה המקום לציין שכן קיימים דורבנים "אמיתיים" בהם העצם בולטת מדי, או בצורה מולדת או פגם ניווני שאכן גרם לזה – אבל אלה מקרי קיצון נדירים מאוד.
הגורמים הפיזיים להיווצרות דלקת בעקב – דורבן
כאמור, הדלקת היא תוצאה של חיכוך בין רקמת החיבור לבין נקודות האחיזה שלה עם כף הרגל.
זה יכול לקרות בעקבות מספר סיבות עיקריות:
- קיצור או ניוון של שרירי השוק וגיד אכילס: כאשר שרירים אלה וגיד זה מקוצרים, הם "מושכים" את רקמת כף הרגל (שהיא, למעשה, ההמשך שלהם), וכך נוצר מתח ברקמת כף הרגל, שגורם לחיכוך ולדלקת. לכן חשוב להאריך ולהגמיש באופן תמידי את שרירי השוק וגיד אכילס.
- "דחיסה" של הרקמה – כתוצאה מעמידה ממושכת לאורך תקופות ארוכות, למשל. משקל הגוף דוחס את הרקמות וכך נפגעת הגמישות והאלסטיות, וכן לפעמים גם תהיה החלשות של שרירי כף הרגל, וקריסה של קשת כף הרגל – מה שגם יתרום לכאבים שונים בכף הרגל.
- תהליכי הסתיידות וניוון – בעקבות גיל או מצב רפואי, כולל שינויים הורמונליים ומחלות שונות, וכן – גם תרופות (כגון סטטינים, תרופות להורדת כולסטרול, הידועים כפוגעים ברקמות רכות).
מה הסיבות העיקריות להיווצרות הדלקת?
- חוסר פעילות גופנית – ישיבה ממושכת, הרבה שעות, הרבה שנים, בלי לזוז מספיק – גורמת לקיצור השרירים והגידים, ובסוף יכולה להוביל לדלקת בעקב.
- עודף פעילות גופנית – גם הוא יכול לגרום לעומס חוזרני על רקמות כף הרגל, השוק והעקב, ולהוביל לדלקת.
- יציבה לקויה – פיזור לא נכון של עומס על כפות הרגליים, בעיקר אם עושים הרבה פעילות גופנית או עומדים הרבה עם יציבה לקויה.
- נעליים לא מתאימות – בין אם אלה נעלי ספורט לא מתאימות, נעלי הליכה, כפכפים וכו'.
- עודף משקל – לפעמים עודף משקל יכול לגרום לעומס רב מדי על רקמות כף הרגל, מתיחה שלהן, ובסוף לגרום לדלקת.
אני מקדיש פסקה נפרדת לאחד הגורמים העיקריים לכאבים בעקב, שהוא – נעילת נעלי עקב. למה זה בעייתי?
כאשר נועלים נעלי עקב, בהן העקב גבוה משמעותית מכריות כף הרגל, נוצר עם הזמן קיצור של אכילס ושרירי השוק. לאורך זמן הם ממש מתקצרים, ופעולת הדורסיפלקסיה ("פלקס") של כף הרגל נעשית מוגבלת מאוד.
כשמורידים בסוף היום את נעלי העקב ועוברים לכפכפים, נעלי בית או אפילו נעלי ספורט – השרירים וגיד אכילס נמתחים מאוד (זוכרים? הם מקוצרים!) וכך החיכוך נוצר, ויכול לגרום לדלקת ולכאבים עקשניים, שמופיעים דווקא כשחולצים את נעלי העקב.
מעבר לכך, נעילת נעלי עקב היא בעייתית גם מבחינת פיזור העומסים, יצירת עומס לא תקין על האגן והגב התחתון, ועיוות כל היציבה.
אגב, הגובה של העקב מהרצפה לא קריטי – מה שקריטי הוא ההפרש בין העקב לבין כריות כף הרגל ("דרופ"). כך שאם רוצים לנעול נעלי "פלטפורמה" – זה עדיף 😉
יחד עם זאת, לא הרבה מדברים על זה – אבל גם הליכה עם כפכפים שטוחים לגמרי, בלי קשר לנעלי עקב, יכולה לגרום למתיחה, חיכוך ודלקת בכף הרגל (אותו דבר כמו נעלי עקב – אבל הפוך).
אז מה עושים?
כמו בכל בעיה – צריך להבין שהכאב, הדלקת, הם התוצאה – ולא הסיבה.
צריך קודם כל להבין, לבד או עם הדרכה וייעוץ של בעל מקצוע, מה הגורם להיווצרות הכאבים, ואז אפשר לטפל באופן ממוקד.
כמה קווים מנחים כלליים:
- להקפיד על גמישות שרירי השוק, אכילס וכף הרגל. זה אומר שאם אתם יושבים הרבה שעות במשרד, לקום מדי פעם ולעשות מתיחות יזומות לאיזורים האלה, להזרים דם ולהגמיש את השרירים. זה ימנע לכם בעיות בעתיד.
- אם הכאבים הם כתוצאה מספורט – להקפיד על חימום יסודי לשרירי השוק, לשרשרת האחורית, ולכף הרגל עצמה. לאחר הפעילות – להקדיש לפחות 10-15 דקות של מתיחות סטטיות לכף הרגל, אכילס, תאומים, המסטרינג ורצוי גם שאר השרשרת האחורית.
- נוגדי דלקת טבעיים – כמו כורכומין (בטבליות), MSM ואומגה 3 – בהחלט מסייעים להתמודדות עם דלקות שונות, גם דלקת בעקב "דורבן".
- הליכה על חול ים – יכולה לעזור במקרים של כאבים בעקב, בזכות המתיחה שהיא יוצרת בכף הרגל. אני ממליץ לא ללכת על חול יבש לגמרי, כי הוא שוקע מדי ויכול לגרום למתיחה חזקה מדי – אלא דווקא על חול רטוב, ממש על שפת הים, כדי ליצור מתיחות עדינות. וגם את זה – לעשות בהדרגה ולא לפתוח במסע כומתה על החוף.
- נעליים – לרוב, לסובלים מכאבים בעקב בעקבות קיצור של הרקמות, כדאי לנעול ליומיום נעלי ספורט או נעלי נוחות עם הגבהה קלה. כלומר, לא שטוחות לגמרי (לא נעליים מינימליסטיות) אלא נעל ספורט / ריצה סטנדרטית, עם הגבהה (דרופ) של 0.8-1.2 ס"מ. אפשר להתייעץ עם המוכרים בחנויות – אם אין להם מושג על מה אתם מדברים, כדאי לקנות בחנות אחרת.
כן כדאי להמנע מהליכה עם נעלי עקב או כפכפי אצבע ודומיהם – לפחות בתקופת הדלקת הפעילה (ובכלל, כדאי להמנע ככל האפשר).
- תרגילים – תרגילי הגמשה לכף הרגל, השוק ואכילס. כדאי לבצע את התרגילים כל יום, בבוקר ובערב. בבוקר – כדאי לעשות את המתיחות בצורה דינמית (כלומר – מתיחה עד 70% מהמקסימום, ולא להשתהות במתיחה אלא להרפות, כמו פמפומים). בסוף היום אפשר להתחיל במתיחות דינמיות אבל להמשיך עם מתיחות סטטיות עמוקות.
טיפול טבעי יעיל בדורבן
לכאבים בעקב / דורבן יש כמה אפשרויות טיפול שלא חייבות התערבות כימיקלים, זריקות או כירורגיה.
כמובן שהכי טוב זה למנוע את הדלקת ע"י שמירה על אלסטיות ותקינות הרקמות כפי שצוין מעלה, אבל אם כבר הגעתם למצב שכואב לכם – אלה הטיפולים הטבעיים היעילים לכאבים בעקב:
- דיקור סיני לדורבן בעקב – הדיקור מעודד תהליכי ריפוי של הגוף. אולי זה נשמע כללי מדי, או לא מספק, אבל זה בדיוק מה שהוא עושה. דיקור סיני מדויק יעודד את הגוף לתקן את האיזור הפגוע – השוק, העקב ומה שצריך (כמובן, לאחר אבחנה אישית ובדיקות שהמטפל עושה). במידה ויש דלקת – הוא יעודד את הגוף לרפא את הדלקת; במידה ויש כיווץ – הוא יעודד את הגוף להרפות, וכן הלאה. כל מקרה יגיב אחרת בהתאם לצורך.
- קינזיוטייפינג – הדבקת טייפ אלסטי על השוק, העקב ואיפה שתכלס צריך. המטרה – הפחתת העומס משרירי השוק, הגמשת והרפיית רקמת החיבור של כף הרגל, שיפור היציבה והתנועתיות. כל אלה יובילו להקלה בכאב, בהליכה ובדריכה.
- תרגילים – כמפורט מעלה.
- פיזיותרפיה מותאמת אישית
- עיסויים ושחרור נקודות טריגר לאורך השוק והירך בהתאם לצורך
- התאמת נעליים ומדרסים לפי הצורך (אישית – אני לא ממליץ על מדרסים באופן גורף, אלא רק למי שסובלים מבעיה מבנית שאי אפשר לתקן בדרך אחרת).
לסיכום
- כאבים בעקב ברובם אינם באמת "דורבן" אלא דלקת ברקמת החיבור של כף הרגל.
- הגורמים משתנים, אבל התוצאה דומה – קיצור רקמת החיבור, ירידה באלסטיות שלה ושל שרירי השוק
- הטיפול פשוט – מניעה, ואם צריך – נוגדי דלקת טבעיים, דיקור, קינזיוטייפינג וטיפולים שמרניים נוספים