הפעם אני רוצה לכתוב על נושא קצת אחר מהרגיל – ממצאי בדיקות הדמיה / מעבדה, מול המציאות בקליניקה.
אנחנו חיים בעולם מערבי, בו לכל בעיה יש שם והגדרה. כדי לאבחן כאב, למשל, עושים בדיקות הדמיה – אם זה צילום רנטגן, CT, MRI, אולטרסאונד, מיפוי עצמות וכו'. כך שלפעמים מגיע מטופל ומספר שיש לו כאבי גב, כי יש לו "בלט דיסק" או "פריצת דיסק" או כל פתולוגיה מאובחנת אחרת.
העניין שרציתי לשים עליו את הדגש הוא שבהרבה מקרים (אין לי סטטיסטיקה, אבל זה אחוז די נכבד) אין קשר בין הממצאים של הבדיקות, לבין המצב הפתולוגי של המטופל.
במלים פשוטות – יכול להיות שיש פריצת דיסק, אבל זה בכלל לא אומר שהכאב נובע מפריצת הדיסק.
"איך זה הגיוני?" שואלים אותי מטופלים בקליניקה. ובכן, העובדה היא שאנחנו יודעים מעט מאוד מבחינה מערבית על תהליך הכאב. אנחנו יודעים שמעורבות מערכות כמו מערכת העצבים, כלי הדם ושריר-שלד. אבל אנחנו לא באמת יודעים למה הכאב התחיל דווקא בנקודה מסוימת, והאם הממצא שאובחן היה שם קודם או לא (כי לא בדקנו).
בתפיסה שלי לכאב, הגוף מזהה שיש בעיה ולכן הוא מאותת לנו, אבל לא תמיד זה קשור לבעיה שאבוחנה בבדיקות ההדמיה.
כלומר, יכול להיות מצב בו למטופל יש פריצת דיסק ישנה, או דחיסה של החוליות שיוצרת לחץ על הדיסקים במשך שנים, אך הוא לא סבל מכאבים בכלל, או מכאבים מינוריים ביותר. יום אחד הוא נתקף בכאבי תופת. למה? ייתכן שבעקבות העומס עם השנים באמת נוצר לחץ חמור יותר על החוליות עד ש"הקש שבר את גב הגמל" והיתה התפרצות, אך יכול להיות שהוא עשה תנועה לא נכונה, והשרירים שעוטפים את עמוד השדרה התכווצו כדי להגן על עמוד השדרה (תופעה שנקראת PMS – Protective Muscle Spasm). השרירים עלולים ליצור לחץ על העצבים, והופ! יש לנו כאב גב חזק, עם מגבלה בתנועה והקרנה משמעותית לרגל. וייתכן שבכלל הבעיה אצלו התחילה בקרסול שהיה מוטה פנימה ובמשך שנים יצר חוסר איזון בשרירים ובפאשיה שבסוף גרם להקרנה ולכאב שמדמה כאב של פריצת דיסק.
אז האם הבעיה היא בגלל פריצת הדיסק? או בגלל השרירים שהתכווצו? או בגלל הקרסול?
שאלה טובה, ולא תמיד יש עליה תשובה 🙂
זה מביא אותי לנקודה מעניינת נוספת, והיא חוסר ההלימה ה"מתבקשת" כתוצאה מהממצאים. הכוונה היא שלפעמים יש כאב מאוד משמעותי, עם הגבלה בתנועה והפרעה לשרשראות תנועה מורכבות, אבל אין ממצאים בכלל. זה לא אומר שהמטופל עושה את עצמו – באמת כואב לו! אבל אין שום ממצא. אז איך זה הגיוני?
ומצד שני – מטופלים שיודעים שיש להם בעיה מוכחת (למשל – קרע משמעותי בגידי הכתף) – סובלים מכאב, אבל לא משמעותי, או לא סובלים בכלל.
לפעמים זה אפילו יכול לקרות במקביל אצל אותו מטופל, וזה מביא אותי למקרה שטיפלתי בו לאחרונה בקליניקה:
גברת נחמדה בת 72, פנסיונרית, שהגיעה עם כאבים שונים בגוף. הכאבים הכי משמעותיים היו בכתף ימין. כאבים חזקים, בלי הגבלה בתנועה, אבל הכאב נמצא שם כל הזמן ובעיקר בלילה ובתנוחת שכיבה על הגב.
בבדיקות שהיא עברה עלו כמה ממצאים: בכתף ימין (הכואבת) התגלו שינויים ניווניים שגרמו לתסמונת הצביטה (הגידים והעצבים נלכדים במרווח שבין ראש הזרוע לבין עצם הכתף), ובנוסף קרע בינוני במסובבי הכתף.
מה שמעניין הוא שגם בכתף שמאל היו ממצאים. שם הממצאים היו חמורים יותר! השינויים דרסטיים יותר, והקרע הוא קרע גדול ומלא בגידים – אותם גידים שנפגעו בימין.
המצב הוא כזה – כתף ימין כואבת מאוד, אבל הממצאים לא משמעותיים. כתף שמאל לא כואבת בכלל אבל יש ממצאים משמעותיים יותר.
אז איך זה הגיוני?!
כמו שכתבתי בהתחלה – אנחנו לא באמת יודעים מה גורם לכאב אצל מטופל ספציפי. הגוף מאותת שיש בעיה, ואנחנו צריכים להסתכל על כל הגוף (ייתכן שמקור הכאב בכתף הוא בכלל יציבה לקויה של הקרסוליים), לטפל בכל הגוף ולהחזיר אותו לאיזון.
היופי הוא שברפואה סינית, אנחנו לא חייבים לדעת מה הממצאים המערביים. יש לנו כלים שונים לאבחנה, בנוסף לכלים שאנחנו משתמשים בהם לאבחנת פיזיולוגית. אני לפעמים כן ממליץ למטופלים לבצע בדיקות הדמיה, וזה כדי לקבל מושג כלשהו עם מה אנחנו מתמודדים – וזה יותר עבור השקט הנפשי של המטופל, והפרוגנוזה (צפי השפעת הטיפול).
אגב, כתבתי כאן על פריצת דיסק ועל בעיה בכתף, אבל כמובן שאלו רק דוגמאות ואנחנו נתקלים באופן קבוע במקרים שונים של פציעות ובעיות אורתופדיות שונות (כאבי צוואר, כתף, גב, מפרקים, כתפיים, ברכיים, קרסוליים ועוד) שמאובחנים בבדיקות הדמיה אבל אנחנו רואים שאין קשר בין הבדיקות לבין ביטוי הכאב של המטופל.
חשוב לי להבהיר דבר אחד – אני כותב פה על מקרים ספציפיים. כמובן שיש מקרים בהם יש התאמה בין הממצאים לבין הסימפטומים והכאב. למשל מטופל שעשה תנועה לא נכונה וקרע את שריר התאומים – יסבול בהחלט מכאבים עזים בשוק, וגם יראו את זה בבדיקות ההדמיה.
הכוונה במאמר הזה היא לפתוח את הראש ולהבין שלא תמיד יש התאמה בין הממצאים בבדיקות, לבין המצב בשטח.
אגב, זה נכון גם לגבי בדיקות דם שונות, אבל זה נושא לפוסט נפרד 🙂